בעידן הדיגיטלי של היום, שבו כמות משמעותית מהמידע האישי שלנו זמין בקלות במדיה החברתית ובפלטפורמות ציבוריות אחרות, השמירה על הפרטיות הפכה יותר ויותר חיונית. עם זאת, אם מידע אישי, שיחות פרטיות, סרטונים מביכים או תמונות שותפו בפומבי, ישנן פעולות שניתן לנקוט כדי לטפל במצב. החוק המרכזי המסדיר את הזכות לפרטיות בישראל הוא חוק הגנת הפרטיות – חוק זה מכסה מגוון רחב של תחומים הקשורים להגנת הפרטיות ומתייחס להיבטים משפטיים שונים, בין היתר, הוא מתווה את הקריטריונים לזיהוי הפרות פרטיות ומפרט את הנסיבות שבהן הפרות כאלו עשויות להיות מוצדקות. על פי חוק זה, פגיעה בפרטיות נחשבת הן כעבירה אזרחית והן כעבירה פלילית.
החוק מגדיר 11 מקרים הנחשבים לפגיעה בפרטיות, ביניהם ניתן לזהות עבירות כמו בילוש או התחקות אחרי אדם, האזנה, צילום אדם כשהוא ברשות היחיד – בעיקר צילומים הנועדו להביך או לפגוע באדם, פרסום עניינים אישיים של אדם אחר, לרבות עברו המיני, המצב הבריאותי שלו או התנהגותו כאשר הוא נמצא לבדו ועוד מספר דוגמאות אחרות. החוק גם מסדיר את פעולתם של מאגרי מידע המאחסנים מידע פרטי ורגיש וקובעים איזה מידע ניתן לאחסן ולאסוף, על ידי מי ולאיזו מטרה וכן, הוא גם קובע כי ראיות שהושגו באמצעות הפרת פרטיות אינן קבילות בדרך כלל, אלא אם כן אושרו על ידי בית המשפט.
במידה ונעשתה נגדכם עבירה הפוגעת בפרטיותכם, תוכלו ליזום תביעה אזרחית לפיצוי ללא צורך במתן ראיות לנזקים ספציפיים. כתלות במקרה, בית המשפט עלול לחייב את הנאשם לשלם לכם פיצויים גם בהעדר הוכחת נזק. למרות זאת, עבירות העוברות על חוק הגנת הפרטיות לא מסתיימות בעבירה אזרחית ובמקרים רבים, מדובר בעבירה פלילית. למשל, חוק הגנת הפרטיות מאפשר חילופי מידע בין גופים ציבוריים תוך הגבלות מסוימות – החוק מפרט איזה סוג מידע ניתן להעביר, לאיזו מטרה ובין אילו גופים וכן, אילו גופים נחשבים לגופים ציבוריים על פי החוק. כל העברת מידע בין גופים ציבוריים מחוץ למסגרת המותרת בחוק, נחשבת לעבירה פלילית שדינה מאסר של עד 5 שנים.
הנושא של סחר במידע, בעיקר בעידן הנוכחי בו הגישה למאגרי מידע היא קלה בזכות הטכנולוגיה, מהווה עבירה פלילית חמורה והיא עולה במקרים רבים בארץ ובעולם. הסבירות לסחר במידע ברשתות החברתיות ופריצות סייבר רק עולה עם התקדמות הטכנולוגיה, כמו דוגמת המקרה של מכירת המידע של משתמשי פייסבוק בארצות הברית לטובת קמפיין הבחירות לנשיאות, או פרשות בארץ המערבות מידע אישי של אזרחי ישראל שהועלו לתוכנות שונות ללא ידיעתם והסכמתם. כמו כן, מקרים של סחר במידע רפואי בין גורמים בבתי חולים ומרפאות לחברות שונות למטרות שיווקיות ופרסומיות גם הם עבירות פליליות שפגעו בחוק להגנת הפרטיות והתרחשו בארץ.